הפרעת חרדה מוכללת (GAD) היא מצב נפשי המאופיין בדאגה מתמדת ובלתי נשלטת לגבי מגוון רחב של נושאים, ללא סיבה ספציפית. זה כאילו המוח נמצא במצב של ערנות יתר, חווה חרדה מתמדת וחושש מכל דבר, גם אם אין סיבה ממשית לדאגה.
מה זה אומר בפועל?
דאגה מתמדת – אדם עם GAD חווה תחושה קבועה של חרדה ודאגה, גם בנושאים קטנים יחסית.
קושי לשלוט בדאגה – האדם מנסה להפסיק לדאוג, אבל זה כאילו הדאגות חוזרות אליו שוב ושוב.
חשש מעתיד לא בטוח – ישנה תחושה עמוקה שמשהו רע עומד לקרות, גם אם אין לכך שום ראיה.
ההפרעה מתאפיינת בתסמינים פיזיולוגיים, רגשיים והתנהגותיים.
תסמינים פיזיולוגיים
- מתח שרירים: תחושה מתמדת של מתיחות שרירים, במיוחד באזור הצוואר, הכתפיים והגב.
- עייפות כרונית: תחושה מתמדת של עייפות, גם לאחר מנוחה מספקת.
- קשיי שינה: קושי להירדם, שינה לא רציפה, התעוררויות חוזרות ונשנות, או שינה לא מרעננת.
- בעיות עיכול: כאבי בטן, שלשולים, עצירות, בחילות או צרבת.
- כאבי ראש: כאבי ראש תכופים, לרוב מסוג מתח.
- סחרחורות: תחושה של סחרחורת או חוסר יציבות.
- תסמינים פיזיולוגיים נוספים: הזעה מוגברת, קוצר נשימה, דופק מהיר, רעד, תחושת חנק בגרון.
תסמינים רגשיים
- חרדה מתמדת ודאגה: תחושה קבועה של חרדה ודאגה לגבי אירועים עתידיים, גם אם אין סיבה ממשית לדאגה.
- עצבנות ורגזנות: רגישות יתר, קלות להתעצבן וחוסר סבלנות.
- קושי להתרכז: קושי לשמור על קשב למשימות, "נדידה" של המחשבות.
- תחושת חוסר שקט: תחושה פנימית של חוסר נוחות ורצון מתמיד "לעשות משהו".
- תחושה קבועה של סכנה: תחושה שהסביבה מסוכנת או מאיימת, גם כאשר אין לכך כל בסיס במציאות.
- תסמינים רגשיים נוספים: דיכאון, חוסר תקווה, בידוד חברתי, תחושת חוסר שליטה על החיים.
תסמינים התנהגותיים
- הימנעות ממצבים חברתיים: נטייה להימנע ממפגשים חברתיים או פעילויות חברתיות מחשש לחרדה או בושה.
- בדיקות חוזרות ונשנות: בדיקה חוזרת ונשנית של דברים, כמו נעילת הדלת, כיבוי האור או בדיקת התנור, כדי לוודא שהכל בסדר.
- קושי בקבלת החלטות: קושי לקבל החלטות פשוטות, מחשש לבחור באפשרות הלא נכונה.
- הפרעות אכילה: אכילת יתר, אכילת מזון מנחם או הימנעות מאכילה, כתגובה לחרדה.
- תסמינים התנהגותיים נוספים: קושי בשינה, שימוש מוגבר בחומרים ממכרים (קפאין, אלכוהול, ניקוטין) כדרך להקל על החרדה.
חשוב להדגיש כי תסמינים אלו עלולים להשתנות מאדם לאדם, ועוצמתם עשויה להשתנות לאורך זמן.
אם אתה מזהה את עצמך בתיאור זה, מומלץ לפנות לאיש מקצוע בתחום הבריאות הנפשית לקבלת אבחון וטיפול רגשי.
אבחון הפרעת חרדה מוכללת (GAD) – קריטריונים אבחנתיים על פי DSM-5
כדי לאבחן הפרעת חרדה מוכללת (GAD), על האדם לעמוד בקריטריונים הבאים, כפי שהם מוגדרים במדריך האבחון הפסיכיאטרי (DSM-5):
- דאגה מופרזת ובלתי נשלטת: הדאגה חייבת להיות מוגזמת ביחס לחשיבות האירועים או הסיטואציות, וקשה לשלוט עליה.
- דאגה רחבה: הדאגה חייבת להיות רחבה וכוללת מגוון רחב של נושאים, ולא רק נושא אחד ספציפי.
- משך הדאגה: הדאגה חייבת להימשך רוב ימי השבוע, במשך רוב הימים בשנה, לפחות במשך 6 חודשים.
- קושי לשלוט בדאגה: האדם מתקשה לשלוט בדאגה, גם אם הוא מנסה.
- תסמינים פיזיולוגיים: הדאגה מלווה במספר תסמינים פיזיולוגיים, כגון:
- מתח שרירים
- עייפות
- קשיי שינה
- עצבנות
- קושי להתרכז
- פגיעה בתפקוד: הדאגה גורמת לקשיים משמעותיים בתפקוד היומיומי, למשל בעבודה, בלימודים או במערכות יחסים.
תהליך האבחון
האבחון של GAD נעשה על ידי איש מקצוע בתחום הבריאות הנפשית, כגון פסיכולוג או פסיכיאטר. התהליך כולל בדרך כלל ראיון קליני בו המטפל ינהל שיחה עם המטופל כדי לאסוף מידע על התסמינים, ההיסטוריה הרפואית והפסיכולוגית, והשפעת התסמינים על חיי היומיום. המטפל עשוי להשתמש במגוון כלים אבחנתיים, כגון שאלונים ומבחנים, כדי להעריך את חומרת התסמינים ואת ההשפעה שלהם על התפקוד. המטפל ישלול אבחנות אחרות שיכולות לגרום לתסמינים דומים, כגון דיכאון, הפרעות חרדה אחרות או מצבים רפואיים. לאחר איסוף כל המידע הרלוונטי, המטפל יגיע לאבחנה סופית.
גורמי סיכון להפרעת חרדה מוכללת (GAD)
הפרעת חרדה מוכללת (GAD) היא תוצאה של אינטראקציה מורכבת בין גורמים גנטיים, ביולוגיים, סביבתיים ופסיכולוגיים. הבנת הגורמים הללו יכולה לסייע הן במניעה והן בטיפול בהפרעה.
גורמים גנטיים – מחקרים מצביעים על קשר בין GAD לבין תורשה. אם יש לך היסטוריה משפחתית של הפרעות חרדה או דיכאון, הסיכון שלך לפתח GAD עשוי להיות גבוה יותר.
גורמים ביולוגיים – חוסר איזון בחומרים כימיים במוח, כמו סרוטונין ונוראדרנלין, עשוי לתרום להתפתחות GAD. מחקרים מצאו הבדלים במבנה ובתפקוד של אזורים מסוימים במוח אצל אנשים עם GAD.
גורמים סביבתיים – חוויות טראומטיות בילדות או בבגרות, כגון התעללות, אובדן או אסון, עשויות להגביר את הסיכון לפתח GAD. כמו כן חשיפה מתמשכת למתח, כגון בעיות כלכליות, קשיים בזוגיות או בעבודה, יכולה לתרום להתפתחות GAD. בנוסף שימוש לרעה בסמים או באלכוהול יכול להחריף את הסימפטומים של GAD.
גורמים פסיכולוגיים – נטייה לחשוב באופן שלילי על העתיד, להגזים בסכנות ולהתמקד בחלקים השליליים של המצב, יכולה להגביר את החרדה. הימנעות ממצבים או פעילויות מעוררי חרדה עלולה לחזק את החרדה בטווח הארוך.
חשוב לציין כי גורמי הסיכון הללו אינם גורמים ישירים להפרעה, אלא מגדילים את הסיכוי להופעתה. בנוסף, אנשים רבים עם מספר גורמי סיכון לא יפתחו GAD, ואילו אחרים יפתחו את ההפרעה למרות היעדר גורמי סיכון ברורים.
טיפול בהפרעת חרדה מוכללת
טיפולים פסיכולוגיים
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT):
CBT הוא הטיפול הנפוץ והיעיל ביותר לטיפול ב-GAD. הטיפול מתמקד בשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות התורמים לחרדה. העקרונות המרכזיים של CBT כוללים:
- זיהוי מחשבות אוטומטיות שליליות: זיהוי המחשבות האוטומטיות והשליליות הקשורות לחרדה, כגון "אני לא אצליח" או "משהו רע עומד לקרות".
- הערכה מחדש של מחשבות: בדיקה ביקורתית של המחשבות השליליות והחלפתן במחשבות ריאליסטיות יותר.
- טכניקות הרפיה: לימוד טכניקות הרפיה שונות, כגון נשימות עמוקות, הרפיה שרירית מתקדמת ומדיטציה, כדי להפחית את המתח הגופני והנפשי.
- חשיפה הדרגתית: התמודדות הדרגתית עם מצבים או מחשבות מעוררי חרדה, תוך בניית סובלנות לחרדה.
טיפולים פסיכולוגיים נוספים:
- טיפול בחשיפה: טיפול זה מתמקד בחשיפה הדרגתית למצבים או מחשבות מעוררי חרדה, במטרה להפחית את הפחד והחרדה הקשורים אליהם.
- טיפול בשיטת EMDR : טיפול זה עוזר לעבד זיכרונות טראומטיים או אירועים קשים שעשויים לתרום לחרדה.
- טיפול התנהגותי דיאלקטי (DBT): טיפול זה מתמקד בפיתוח מיומנויות רגולציה רגשית, סובלנות לסטרס והתנהלות בין-אישית, שיכולות להיות מועילות במיוחד לאנשים עם GAD.
טיפולים תרופתיים
תרופות נוגדות חרדה יכולות לסייע בהפחתת התסמינים הפיזיולוגיים של GAD, כגון מתח שרירים, קושי שינה ועצבנות. תרופות נפוצות כוללות:
- בנזודיאזפינים: תרופות אלו פועלות מהר אך עלולות לגרום לתלות ולתופעות לוואי כמו נמנום וסחרחורת.
- SSRI: תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI, כגון פרוזאק וציפרלקס, יכולות להפחית את החרדה ולשפר את מצב הרוח.
טיפול תרופתי צריך להיעשות בהשגחה רפואית קפדנית, ויש לשקול את היתרונות והסיכונים של כל תרופה.
טיפולים משלימים
טיפולים משלימים יכולים להוות תוספת לטיפול הפסיכולוגי או התרופתי, ולשפר את איכות החיים של אנשים עם GAD.
- מדיטציה: מדיטציה עוזרת להרגיע את המחשבות, להפחית את המתח ולשפר את המודעות העצמית.
- יוגה: יוגה משלבת תנועות גופניות, נשימות עמוקות ומדיטציה, ועוזרת להפחית את המתח ולהגביר את הגמישות.
- פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה משחררת אנדורפינים, הורמונים המפחיתים כאב ומגבירים את תחושת הרווחה.
חשוב לציין כי טיפולים משלימים אינם תחליף לטיפול מקצועי, אך הם יכולים לשמש ככלי עזר חשוב בהתמודדות עם GAD. בחירת הטיפול המתאים תלויה במספר גורמים, כולל חומרת התסמינים, ההיסטוריה הרפואית והעדפות אישיות. חשוב להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות הנפשית כדי לקבל את הטיפול המתאים ביותר.